סעיף 216 מול סעיף 220 — עבירת מס טכנית או פלילית חמורה
התשובה בקצרה
- סעיף 216 לפקודת מס הכנסה — עבירה טכנית, בלי כוונה להתחמק ממס. עונש מרבי: עד שנת מאסר וקנס.
- סעיף 220 — עבירת מרמה, בכוונה מיוחדת להתחמק ממס (השמטת הכנסה, פנקסים כוזבים). עונש מרבי: עד שבע שנות מאסר וקנס.
- ההבדל בין השניים הוא היסוד הנפשי — וזו בדיוק הנקודה שנבדקת ונשקלת בהגנה.
- זומנת לחקירה בחשד לעבירת מס? עו״ד ירון בוכובזה: ספרו לנו מה קרה
למה ההבדל הזה קובע הכול
מי שמקבל הודעה על חקירת מס שומע לעיתים את המילה "עבירה" בלי לדעת שיש בעצם שתי משפחות עבירות שונות לחלוטין בחומרתן. פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] מבחינה בין עבירות טכניות לעבירות מרמה — וההבדל ביניהן הוא לא ניואנס משפטי, אלא הפרש של שנים בין מאסר בפועל לבין הליך שיכול להסתיים בלי הרשעה פלילית כלל.
מטרת המדריך הזה היא לתת לך את הקריטריון שמבדיל ביניהן, כדי שתדע לשאול את השאלה הנכונה כשמדברים איתך על "עבירת מס": איזו עבירה, ולפי איזה סעיף.
סעיף 216 — העבירות הטכניות
סעיף 216 לפקודה מרכז שורת עבירות המכונות "טכניות": אי-הגשת דוח במועד, אי-ניהול פנקסי חשבונות כנדרש, אי-מתן הודעה או מסמך שהחוק מחייב — כל זאת בלי כוונה להתחמק מתשלום מס, וללא הצדקה סבירה למחדל. העונש המרבי הוא עד שנת מאסר וקנס.
המאפיין המרכזי של העבירות האלה הוא שהן נמדדות לפי המחדל עצמו, לא לפי המניע. מי שאיחר בהגשת דוח מטעמי רשלנות, בעיה טכנית, או ניהול לקוי — לא בהכרח נחשד בכוונה להעלים מס. במקרים המתאימים, ובעיקר כשהמחדל מתוקן בדיעבד (למשל, הדוח החסר מוגש), ניתן במקרים מסוימים להסב את ההליך לכופר או לקנס מנהלי, בלי שיתפתח למשפט פלילי מלא.
סעיף 220 — עבירות המרמה
סעיף 220 עוסק במעשים חמורים בהרבה: השמטת הכנסה מדוח, הכנת פנקסי חשבונות או רשומות כוזבות, מתן רשות לאחר לעשות זאת, וזיוף מסמכים — כשכל אלה נעשים בכוונה מיוחדת להתחמק מתשלום מס. זהו הבדל מהותי: לא מספיק שהוגש דוח שגוי — צריך שהמדינה תוכיח שהוגש ביודעין ובכוונה להקטין את חבות המס שלא כדין.
העונש המרבי חמור בהתאם: עד שבע שנות מאסר וקנס. תיק כזה אינו מסתיים בכופר או בשומה בלבד — הוא הליך פלילי מלא, שעלול להסתיים בכתב אישום, במשפט, ובהרשעה עם רישום פלילי.
היסוד הנפשי — איך מוכיחים כוונה
מכיוון שהיסוד הנפשי הוא ההבדל הקובע, זו בדיוק הנקודה שבה מתמקדת החקירה — ולכן גם ההגנה. המדינה בונה את הראיה לכוונה מתוך אינדיקציות: דפוס חוזר של השמטות, תיעוד המראה מודעות למחדל, הצהרות סותרות, שימוש בכלים כמו חשבוניות פיקטיביות שמעצם טיבן מרמזות על כוונה, או עדויות של מעורבים אחרים.
מנגד, טעות כנה, הסתמכות על ייעוץ חשבונאי שגוי, בלבול בין דיווחים, או ניהול לקוי שאינו נובע מכוונה להעלים — כל אלה יכולים להצביע על כך שמדובר לכל היותר בעבירה טכנית. הבחנה זו אינה תמיד ברורה מאליה, ולכן היא נבדקת לעומק בכל תיק לגופו.
איך תיק "מחליק" בין הסעיפים
לא נדיר שחקירה נפתחת בחשד לעבירה חמורה לפי סעיף 220, ובבדיקת החומר לעומק מתברר שאין ראיה מספקת ליסוד הנפשי הנדרש — ואז התיק עשוי להצטמצם לעבירה הטכנית לפי סעיף 216 בלבד, עם חשיפה נמוכה בהרבה. גם הכיוון ההפוך אפשרי: מה שנראה בתחילה כמחדל טכני מתברר, ככל שהחקירה מתקדמת, כבעל סימני כוונה — והתיק "משתדרג" לחומרה.
זו הסיבה המרכזית לכך שאסור להניח מראש לאיזה סעיף התיק שייך, ומדוע בדיקה משפטית מוקדמת של הראיות — ולא רק של העובדות שהרשות טוענת להן — היא קריטית.
מה בודקים בהגנה
בכל תיק מס, אחת השאלות הראשונות שנבדקות היא: האם הראיות שבידי הרשות באמת תומכות ביסוד הנפשי הנדרש לסעיף 220, או שמדובר במחדל שיכול להיוותר בגדר סעיף 216. בדיקה זו כוללת עיון בחומר החקירה, בחינת הנסיבות שהובילו למחדל, ובחינת האם קיימת הסבר סביר וכנה לפער בדיווח.
ההבדל בין שני הסעיפים יכול להיות ההבדל בין תיק שמסתיים בהסדר מנהלי לבין תיק שמסתיים בהרשעה ומאסר — ולכן זו לא בדיקה שעושים בדיעבד, אלא מהרגע הראשון שבו מתעורר חשד.
שאלות ותשובות — סעיף 216 מול סעיף 220
מה ההבדל העיקרי בין סעיף 216 לסעיף 220?
היסוד הנפשי. סעיף 216 חל כשאין כוונה להתחמק ממס — מדובר במחדל או רשלנות. סעיף 220 דורש כוונה מיוחדת להתחמק מתשלום מס, ולכן העונש חמור פי כמה: עד שבע שנות מאסר לעומת עד שנה.
מי קובע לפי איזה סעיף מעמידים אותי לדין?
רשות המסים והפרקליטות, על סמך הראיות שנאספו בחקירה — בעיקר סימנים לכוונה, כמו תיעוד מכוון, הצהרות כוזבות חוזרות, או שימוש בחשבוניות פיקטיביות. חלק מרכזי בעבודת ההגנה הוא לבחון אם הראיות באמת תומכות ביסוד הנפשי החמור, או שמדובר לכל היותר במחדל.
האם עבירה לפי סעיף 216 יכולה להסתיים בלי משפט?
במקרים המתאימים, כן — לעיתים ניתן להסב עבירה טכנית לכופר או לקנס מנהלי לפני תום ההליך, במיוחד כשהדוח החסר מוגש בדיעבד. זו אינה זכות אוטומטית, והיא נבחנת לפי נסיבות המקרה.
האם אפשר להתחיל בחשד לפי סעיף 220 ולהסתיים בסעיף 216?
כן, זה קורה. חקירה נפתחת לעיתים בחשד לכוונת מרמה, ובבדיקת החומר מתברר שאין ראיה מספקת ליסוד הנפשי הנדרש לסעיף 220 — ואז התיק עשוי להצטמצם לעבירה הטכנית בלבד, עם עונש נמוך משמעותית. זו בדיוק הסיבה לבדוק את הראיות לעומק בשלב מוקדם.
הבהרה: המידע בעמוד כללי ועדכני לספטמבר 2026 ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו.
רוצה לדעת איפה התיק שלך נמצא?
בחר את הדרך שנוחה לך, ונחזור אליך. גם אם רק כדי להבין באיזה סעיף מדובר.
שלחו לנו הודעה ונראה מה ניתן לעשות.